משרות רפאים : בין מיתוס למציאות / מאת : לבנת קיזנר

תופעת "משרות הרפאים" – מודעות דרושים שמפורסמות לכאורה אך מועמדים לא מקבלים מענה לגביהן – מעוררת שאלות וספקות בקרב מחפשי עבודה בתעשיות השונות. האם מדובר בקונספירציה מכוונת? האם התופעה מתגברת במצב השוק הנוכחי? ננסה לשפוך אור על התופעה המורכבת הזו.

האם קיימת באמת תופעה של "משרות רפאים"?

חשוב להבהיר שקשה להגדיר בוודאות מה נחשב "משרת רפאים". לעתים התחושה של מועמדים שמשרה "לא באמת קיימת" נובעת ממגוון סיבות ארגוניות ועסקיות לגיטימיות, ולא בהכרח מניסיון מכוון להטעות.

עם זאת, התופעה של משרות שמפורסמות, אך לא מובילות לתהליכי גיוס ממשיים אכן קיימת ומורגשת יותר בתקופות של האטה בשוק, כמו זו שאנו חווים בשנתיים האחרונות.

הסיבות העיקריות לתופעה:

1. שיקולים תקציביים ושינוי צרכים

רבות מהחברות, במיוחד סטארטאפים וחברות בצמיחה, מתחילות תהליכי גיוס בהתבסס על תחזיות צמיחה אופטימיות. כשהתחזיות משתנות או כשמתרחשים קיצוצים תקציביים, תהליכי הגיוס מוקפאים – לעתים מבלי ליידע את המועמדים שכבר הגישו מועמדות.

2. כשלים בתקשורת הפנים-ארגונית

פעמים רבות קיים פער בין מחלקת משאבי אנוש, המנהלים המגייסים וההנהלה הבכירה. מנהל צוות עשוי לפרסם משרה מבלי שקיבל אישור סופי לגיוס, ובהמשך מתברר שאין באמת היתכנות למשרה.

3. אתגרים בניהול תהליכי גיוס

חלק מהחברות אינן מסודרות מספיק מבחינה ארגונית כדי לנהל ביעילות את כל המועמדויות המתקבלות. במיוחד בחברות קטנות עם מחלקות משאבי אנוש מצומצמות, יכולת המעקב והתגובה לכל המועמדים מוגבלת.

4. בניית מאגרי מועמדים לעתיד

חברות רבות מפרסמות משרות באופן שוטף גם כשאין להן צורך מיידי בגיוס, וזאת במטרה לבנות מאגר מועמדים פוטנציאליים לעתיד. כשתגיע משרה רלוונטית, הן יפנו למועמדים שכבר נמצאים במאגר.

5. ניצול משאבים קיימים

חברות ששילמו עבור "משבצות פרסום" באתרי דרושים עשויות לנצל אותן גם ללא צורך מיידי, מתוך חשש לבזבז משאב שכבר הושקע בו.

6. אתגרים טכנולוגיים ואנושיים בפלטפורמות פרסום

משרות רבות נשארות פעילות בפלטפורמות שונות גם לאחר שאינן רלוונטיות עוד:

- מודעות שלא נמחקו למרות שיש כבר מועמדים בשלבים מתקדמים

- פוסטים ישנים בקבוצות ברשתות החברתיות, שהאלגוריתם ממשיך להציג

- פרסומים שמנהלי קבוצות ברשתות החברתיות מאשרים באיחור רב

האם המצב החמיר בעקבות ההאטה בשוק ?

ללא ספק, התופעה התגברה בתקופה האחרונה עקב מספר גורמים:

1. חוסר ודאות כלכלי– חברות מהססות יותר לגבי גיוסים חדשים, ולעתים "בודקות את השטח" מבלי להתחייב לגיוס.

2. גלי פיטורים והקפאת גיוסים – גם לאחר החלטה על הקפאת גיוסים, לא תמיד כל המודעות מוסרות מכל הפלטפורמות.

3. תחרות על כישרונות – למרות ההאטה, יש תפקידים ותחומים שבהם עדיין קיים מחסור באנשי מקצוע, וחברות מעוניינות לשמר נוכחות מתמדת בשוק הגיוס.

כיצד מועמדים יכולים להתמודד עם התופעה?

1. בדיקת רלוונטיות – בירור מועד הפרסום המקורי של המשרה והאם היו עדכונים מאז.

2. פנייה ישירה – מלבד הגשת מועמדות דרך מערכות אוטומטיות, כדאי לנסות ליצור קשר ישיר עם מגייסים או מנהלים בחברה.

3. מעקב אחר תגובות החברה– חברות שידועות בתגובה מהירה למועמדים הן בדרך כלל אלו שמחפשות באופן אקטיבי.

4. שימוש ברשתות מקצועיות– קשרים דרך LinkedIn או קהילות מקצועיות יכולים לספק מידע מהימן יותר על משרות אמיתיות.

לסיכום תופעת "משרות הרפאים" אינה בהכרח קונספירציה מכוונת, אלא תולדה של תהליכים ארגוניים מורכבים וסביבה עסקית משתנה. ההבנה של הגורמים לתופעה יכולה לסייע למחפשי עבודה להתמודד עמה בצורה אפקטיבית יותר, ולחברות לשפר את תהליכי הגיוס שלהן באופן שיהיה הוגן יותר כלפי המועמדים.

עם זאת, יש לקרוא לחברות להגביר את השקיפות בתהליכי הגיוס ולהיות ישרות יותר עם מועמדים לגבי הסיכויים האמיתיים של המשרה להתממש. בסופו של יום, שקיפות ותקשורת ברורה משרתות את האינטרסים של כל הצדדים בשוק העבודה.